10 דברים שבטח לא ידעתם על חיידקי המעי שלכם
אומרים לכם שחשוב שתאכלו מזונות מותססים, סיבים ועוד כל מיני מאכלים שמזינים את המיקרוביום שלכם, לאט לאט אתם מבינים שהחיידקים ששוכנים בתוך גופכם, הם דווקא חברים טובים. אבל למרות זאת אנחנו די בטוחים, שיש לא מעט דברים שלא ידעתם עליהם ותשמחו לגלות.
- הגילויים הראשונים – עד תחילת המאה ה-20 חשבו כי האדם הוא "אי בודד" וכי בגופנו קיימות כל הפונקציות הנדרשות לשמירה על בריאותנו וקיומנו. בשנת 1905 זיהה לראשונה חתן פרס הנובל 'כוך', קשר בין חיידקים כגורמים למחלות, בהקשר של מחלת השחפת והכולרה. בשנת 1908 זיהה חתן פרס נובל אחר בשם 'מצ'ינקוב', כי המוות והחיים מתחילים ונגמרים במעי וכי מקור הזקנה הוא ברעלים שנמצאים במחזור הדם ואשר מגיעים ממערכת העיכול. הוא גם היה הראשון להבחין ביתרונות החיידקים עבור האדם ולכן הציע להשתמש בחלב מותסס לצורך הארכת חיים.
- טריליוני חיידקים – מאז חקר החיידקים בכלל ואלו השוכנים בגופנו בפרט, עלה מדרגה ואכן כיום יודעים כי גופנו הוא ממש לא "אי בודד" והוא פועל בדומה למערכת אקולוגית שלמה, המכילה בתוכה כ-100 טריליון מיקרואורגניזמים ובקטריות מסוגים שונים, המקיימים ביניהם יחסי גומלין ואשר מהווים פי עשר ממספר תאי הגוף שלנו.
- לא רק במעי – כשאנחנו אומרים מיקרוביום, אנחנו לרוב מתכוונים לחיידקי המעי שלנו. אך המיקרואורגניזמים השונים המרכיבים את גופנו לא שוכנים רק במעי שלנו, אלא מכסים את גופנו כולו ונמצאים על העור, באיברי המין, בפה ולאורכה של כל מערכת העיכול, גם בצואה שאותה אנחנו מפרישים. המיקרואורגניזמים השונים בגופנו מהווים כ-%60 מהמסה היבשה של הצואה, שוקלים כ-2-1.5 קילוגרם (יותר ממשקל המוח) ומהווים כ-%2 ממשקל הגוף.
- המשפחות השולטות – לכל אחד ואחת מאיתנו יש טיפוס מעיים שונה שנקרא אנטרוטיפ, והוא תלוי במשפחת החיידקים הדומיננטית בקרב אוכלוסיית המעי שלנו. ישנן 3 משפחות עיקריות אשר נחשבות נפוצות ביותר הנקראות בקטרואידים, פרבוטלה ורומינוקוקוס והסברה היא כי קיים סוג של מיקרוביום ליבה המשותף לכל האוכלוסייה הבריאה בעולם.
- משפיעים על כל הגוף – אנחנו נוטים לחשוב כי המיקרוביום משפיע בעיקר על מערכת העיכול שלנו, אבל המדע כבר גילה כי אומנם ההשפעה על מערכת העיכול היא הברורה והבולטת ביותר, אבל לחיידקים השונים שמאכלסים את גופנו ישנה השפעה על הרבה יותר מזה. הם משפיעים על יצירה של ויטמינים ומינרלים שונים, משפרים ומאמנים את מערכת החיסון כבר מיום היולדנו ונוכחותם בדופן המעי לא מאפשרת לפתוגנים זרים להתיישב שם, יש להם יכולת להשפיע על הפרשה של הורמונים שונים, הם מפעילים נוירוטרנסמיטרים שונים ומהווים חלק מרכזי במערכת היחסים בין מערכת העיכול למוח ואומרים שעוד רב הנסתר על הגלוי.
- קשר למחלות שונות – עם התפתחות המחקר בשנים האחרונות, נמצא קשר בין דלות באוכלוסיית מעי מסוג מסוים, לבין מחלות שונות כמו מחלות מעי דלקתיות, תסמונת המעי הרגיש, השמנת יתר, סוכרת, טרשת עורקים, מחלות פרקים ראומטיות ועוד. אומנם במרבית המחקרים לא נראה קשר סיבתי בין חוסר האיזון להופעת המחלה ולא ברור מה כאן הביצה ומה התרנגולת, אך כאן ניתן לראות מצב של דיסביוזיס של המעי (חוסר איזון בחיידקי המעי) בקרב אוכלוסיות הסובלות ממחלות אלה.
- אחד התחומים הנחקרים – מאז המחקרים של 'כוך' ו'מצ'ינקוב' בתחילת המאה הקודמת, חקר המיקרוביום רק הלך וגדל וכיום הוא מהווה את אחד מתחומי המחקר הגדולים ביותר בעולם המדעי. המחקרים השונים, בדקו את הקשר בין המיקרוביום למחלות שונות, את הסיבה שהמיקרואורגניזמים השונים קיימים בגופנים, ממה הם ניזונים, מה מעודד אוכלוסיית חיידקים טובים ומה דווקא מעודד את הפחות טובים, איזה השפעה הדדית יש להם על רגשות, אכילה, פעילות גופנית והיד עוד נטויה.
- לא משתפים פעולה – אומנם חקר המיקרוביום הוא עצום, אבל לצערנו לא כל סוגי החיידקים שקיימים בגופנו משתפים פעולה. בעוד החיידקים שקיימים על העור זוללים את המזון שמוגש להם במעבדה ומתרבים בלי בעיה, חבריהם ששוכנים במעי קצת פחות זורמים, פשוט כי אין להם שום יכולת להתקיים מחוץ למעיים שלנו המהווים את כל עולמם. במעי מתקיימים התנאים האידאליים לגידולם, הטמפרטורה האופטימלית עבורם, לחות בצורה מספקת, הגנה מפני חמצן ואספקה בלתי פוסקת של מזון חצי מעוכל, שמאפשר להם לשגשג.
- אטלס של חיידקים – בשנת 2007 החלה עבודה ליצירת אטלס של חיידקים, השוכנים בגופה של האוכלוסייה בעולם כולו. במסגרת המיזם, ניטלים משטחי חיידקים מהפה, מבתי השחי ומהמצח של כמה שיותר בני אדם וכמובן שגם נדגמים חיידקים מהצואה שלהם. אם בעבר חשבנו כי החיידקים שמאכלסים את גופנו נמצאים רק באזורים אלה, כיום מתגלים עוד ועוד חיידקים באזורים שנחשבו נקיים כמו הריאות לדוגמה. אך מירב המיקרואורגניזמים (או יותר נכון 99 אחוזים מהם), בכל זאת שוכנים במעי וזה ממש לא אומר כי במקומות אחרים בגוף מספרם קטן, פשוט הכמות במעי היא עצומה בקנה מידה אחר.
- משתפים פעולה עם מערכת החיסון – לא סתם רוב תאי מערכת החיסון שלנו קיימים במעי, למעשה 80 אחוז מהם נמצאת שם. הסיבה לכך קשורה לעושר החיידקי שקיים במעי ואשר מאפשר למערכת החיסון שלנו, להיפגש עם כל המיקרואורגניזמים השונים, ללמוד אותם וגם לדעת איך להילחם בהם בפעם הבאה שהם יפגשו. מערכת העיכול בכללותה וכך גם המעי, היא בעצם אחת המערכות היחידות שיש לה גם קשר אל העולם החיצון ובהיותה כזו, היא מספקת לנו עושר של חיידקים מבחוץ ובמפנים. היות והחיידקים השונים ממוקמים במוקוזה (הקרום הרירי שמקיף את המעי), המפגש בין החיידקים למערכת החיסון יכול להתבצע בבטחה.
אז כמו שאנחנו מבינים, הפוטנציאל של שוכני המעי שלנו ושל כלל המיקרואורגניזמים שקיימים בגופנו, להשפיע על מצבנו הגופני הוא באמת משמעותי. בל נשכך, שסך החומר הגנטי שלהם גדול יותר מכל תאי הגוף שלנו, כך שההשפעה שלהם עלינו גדולה עוד הרבה יותר ממה שאנחנו יכולים לדמיין.
---------------------------
כתבה ויצרה את התוכן : טל יהודאי
--------------------------
המטרה ״בבלוג התוסס״ היא להעלות את המודעות ולתת ידע שאולי לא יצא לכם לחשוב עליו.
מקווים שאתם נהנים ומחכים לקבל עוד :)
!תגובות וביקורות בבלוג יתקבלו בברכה
תגובות (0)
בחזרה אל הבלוג התוסס