פרוביוטיקה או פרה ביוטיקה? מה בעצם ההבדל?
מיקרוביום, פרוביוטיקה וחיידקי המעי - מילים שנשמעות לא מעט מכל מיני כיוונים שונים ולא סתם, היות והמחקרים בתחום רק הולכים ומתקדמים ומגלים לנו יותר ויותר על שוכני המעי שלנו. אך ככל שהם מתקדמים אנחנו מגלים שרב הנסתר על הגלוי ויכול להיות שאם ההמלצות בתחום נשמעות לכם לפעמים סותרות, זאת גם קצת הסיבה.
כשאנחנו נוטלים אנטיביוטיקה אומרים לנו ליטול אותה עם פרוביוטיקה, מצד שני אומרים לנו לאכול כרוב כבוש או מותססים אחרים כמזון פרוביוטי ומצד שלישי לאכול סיבים שיעשירו את אוכלוסיית המעי. מבולבלים? זה לגמרי הגיוני, בואו נעשה סדר.
מה החיידקים שלנו אוהבים?
בניגוד אלינו הזקוקים למזון פרוביוטי או תוסף פרוביוטי על מנת להגדיל באופן משמעותי את מגוון חיידקי המעי, חיידקי המעי שלנו בכלל ניזונים ממקורות מזון אחרים הנקראים פרה-ביוטיקה. מזון פרה ביוטי הוא בעצם "האוכל" (או המצע) שמאפשר את שגשוג החיידקים הטובים במעי ובעקיפין, אכילה שלו גם מגדילה את מגוון החיידקים בו ותורמת ליצירת מיקרוביום עשיר ובריא. מדובר על חלקיקי מזון הנמצאים במאכלים שונים שאנחנו צורכים, אבל היות ואנחנו לא מסוגלים לעכל אותם הם אינם נספגים במעי הדק ועוברים ישירות למעי הגס, שם ממוקמים מרבית החיידקים שלנו ושם גם מתחילה החגיגה.
מדובר במוצרי מזון מהצומח שכולנו מכירים כמו בבצל, כרישה, שום, אספרגוס, ארטישוק ירושלמי, קטניות, בננות, שיבולת שועל, סלק, שיפון ועוד, אבל בניגוד אלינו החיידקים שלנו לא מחפשים בהם את חומרי הטעם או הפחמימות ולרוב הם יתמקדו בסיבים הלא מסיסים שלהם (כלומר אלה שלא מסיסים במים), בשם פרוקטואוליגוסכרידים (FOS), גלוקואוליגוסכרידים (GOS) ואינולין.
למה לי לאכול מזון מותסס?
מעבר לעובדה שזה ממש טעים ומשדרג לא מעט את האוכל, אכילה של מזון מותסס תורמת לשגשוג חיידקי המעי, היות וכשאנחנו מכניסים למעי שלנו בוסט של חיידקים "טובים", אנחנו גם תופסים את המקום של החיידקים "הרעים".
מזון פרוביוטי, הוא מזון המכיל חיידקים הנוצרים בתהליך ההתססה או ההחמצה - כרוב מותסס לדוגמה הוא כרוב שהועשר במינרלים וויטמינים נוספים, בידי חיידקים שנוצרו בתהליך הכבישה ואילו יוגורט הוא בעצם חלב שעבר עיכול חלקי בידי החיידקים, שנוצרו בו בתהליך ההחמצה. כך שבתהליך ההתססה או ההחמצה, נוצרים חיידקים שונים במזון וכשאנחנו אוכלים אותם, הם תופסים את מקומם במעי ותורמים להתפתחות הפלורה הטבעית שלנו. נוכחות של פלורה משגשגת במעי תורמת רבות לתקינות מערכת העיכול, אבל גם לבריאות הכללית של הגוף, היות ודרך מערכת העיכול היא גם משפיעה על מערכת החיסון, על מצבים אלרגיים ודלקתיים, על איזון סוכר ומשקל תקין, על חלק מסוגי הסרטן, על בריאות קוגניטיבית והשפעות נוספות שבחלקן עדיין נחקרות.
התססה היא אחת משיטות שימור המזון העתיקות ביותר בעולם, אבל היה לה תפקיד נוסף – לעבד את המזון ולהפחית או אפילו להעלים תרכובות שפחות מיטיבות עם בני האדם. החומצה הלקטית שיש לה תפקיד חשוב בתהליך התסיסה נמצאת באופן טבעי גם באדמה, במים, בצמחים וגם באיברים שונים בגוף והיא משפיעה עלינו ועל תהליכים רבים בגופנו. לאחר שהתגלתה לראשונה בחלב (ומכאן שמה, היות והיא מומרת מהלקטוז בתהליך תסיסת החלב), התחילו לעשות בה שימוש בתרופות שונות, במזון וכמובן, גם ביצירת של פרוביוטיקה. מאמר שפורסם בשנת 2021 ואשר סקר מזונות שונים מסביב לעולם המשמשים כפרוביוטיקה, הבחין בין סוגי החיידקים השונים הקיימים במזונות שונים. בקימצ'י הקוריאני לדוגמה ישלטו חיידקים מסוג אחד ואילו בקפיר הרוסי ישלטו חיידקים מסוג אחר, אבל הם לרוב יכללו את הלקטובצילוס והביפידובקטריה, מיני החיידקים הנפוצים והמשמעותיים ביותר עבור המיקרוביום והם גם אלה שלרוב יהיו מצויים בפרוביוטיקה.
אז מה בעצם עושה הפרוביוטיקה?
כשאנחנו חושבים על פרוביוטיקה, לרוב נחשוב על התוסף אותו אנחנו נוטלים על מנת לחזק את מערכת העיכול או על מנת למתן את השפעות האנטיביוטיקה, אבל האמת שההגדרה היא הרבה יותר רחבה מכך. המונח פרוביוטיקה שאול מיוונית ומשמעותו "בעד החיים" ועל פי ההגדרה המדעית הכוונה היא לתרבית חיידקים המשפיעה על הגוף לטובה, דרך השפעתה על פלורת המעי.
אנחנו לרוב נוטים לחשוב שתרכובת החיידקים הזו חייבת להגיע בתוך כמוסה, אבל האמת היא שבהתאם למה שכבר הבנו קודם וגם מוצג באותו המאמר ובמחקרים נוספים, נראה כי אותו אפקט חיובי יכול להגיע על ידי אכילה של מזונות מותססים. הכמוסות הפרוביוטיות מכילות את אותם החיידקים אותם הזכרנו קודם (בעיקר לקטובצילוס וביפידובקטריה), כך שאם נשלב באופן קבוע מזונות מותססים בתפריט היומי, המחקרים מספרים לנו כי נוכל להגיע לתוצאה דומה.
כשאנחנו אוכלים מזון מותסס, אנחנו מעשירים את הפלורה של המעי בבוסט חיידקים טובים, אשר מגנים על ריריות המעי העדינות, משפרים את תפקוד מערכת העיכול וכך גם מחזקים את מערכת החיסון, על ידי הגנה מפני פולשים. היתרון של אכילה של מותססים מבוסס על העיקרון של "הצמח השלם", כי היות ומדובר במזון שלם ולא רק בחומר אחד, הוא מורכב הרבה יותר ולכן נראה כי פוטנציאל ההשפעה שלו יכול להיות משמעותי וגם רחב יותר.
-----------------------------------------מקורות
לינק למאמר https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC8588917/#ref8
'תחושת בטן' של ג'וליה אנדרס
תגובות (0)
בחזרה אל הבלוג התוסס