הייי !!! ידעתם שיש קשר בין מה שנכנס לך לפה לסוכרת?
זללתם פחמימות כל החורף? כנראה שרמות הסוכר שלכם יושפעו מזה וכן, יש קשר למיקרוביום
החורף זאת תקופה כזו שאנחנו מחפשים נחמה, לפעמים זה בגלל שאנחנו רוצים להתחמם או פשוט בגלל שאפור בחוץ ואנחנו זקוקים למשהו שיאיר לנו את הלב. החורף הנוכחי היה קשה במיוחד בעקבות האירועים המטלטלים שכולנו מתמודדים איתם בחצי שנה האחרונה, ולא סתם כולם התלוננו על מחלות חורף יותר קשות השנה. בחברה שלנו אוכל הוא דבר מנחם ורובנו נסכים שאין דבר יותר מנחם מפחמימה טובה, בין אם בצורת קרואסון מושחת או "סתם" פרוסה של לחם וחמאה.
פחמימות, במיוחד כאלה שנחשבות "ריקות" (כלומר המורכבות מסוכרים פשוטים), מעלות מהר מאוד את רמות הסוכר בדם, היות והן מורכבות מחד סוכרים שמתחילים להתפרק כבר בזמן שאנחנו לועסים אותם. כשהסוכר בדם עולה מהר הוא זקוק ליותר אינסולין שיכניס אותו לתאים, על מנת שנוכל להפיק ממנו אנרגיה וכשזה קורה יותר ויותר, הגוף שלנו מפתח עמידות לאינסולין ויותר קשה לו להיות מופרש מהלבלב, דבר שיכול בסופו של דבר להוביל למחלת הסוכרת.
אבל איך כל זה קשור לחיידקי המעי שלנו?
מחקרים שבדקו את חיידקי המעי של חולי סוכרת או של אלה הסובלים מעמידות לאינסולין, הצביעו על כך כי הרכב המיקרוביום שלהם מתאפיין בחיידקים מסוגים מסוימים, אשר משפיעים על גופנו במובנים רבים.
כזכור, מה שאנחנו אוכלים משפיע ישירות על המיקרוביום שלנו, שניזון מהמזונות שאנחנו לא מסוגלים לעכל ושאינם נספגים במעי הדק. כשאנחנו אוכלים מזונות מסוימים כמו מזונות מותססים או מזונות העשירים בסיבים (המצויים בקטניות, דגנים מלאים, ירקות על קליפתם ועוד), אנחנו משפיעים על הרכב חיידקי המעי שלנו לטובה ומייצרים חיידקים שיש להם פוטנציאל לקדם תהליכים טובים בגופנו (כמו Bifidobacterium,Ruminococcus , Lactobacillus ועוד). מנגד, כשהתזונה שלנו מתבססת יותר על סוכרים, שומנים מעובדים ופחמימות פשוטות, הרכב החיידקים שלנו משתנה היות ואכילה מרובה של סוכרים, משפיע על עלייה במספר החיידקים האופורטוניסטים (הידועים גם בשם "חיידקים רעים") וירידה בכמות החיידקים הטובים שציינו למעלה. כשהמאזן הוא לטובת החיידקים הטובים מצבנו נפלא, כי זה אומר שיש יותר חיידקים היכולים להשפיע על התהליכים האלה, אבל כשהמאזן הוא לטובת החיידקים הרעים, התמונה שמתקבלת לרוב כבר פחות רצויה.
מסתבר שחיידקי המעי שלנו ממזרים לא קטנים
החיידקים הטובים שהזכרנו קודם, מאופיינים בכך שהם מייצרים חומצות שומן מסוג בוטיראט, חומצות שומן קצרות שרשרת אשר יש להן תפקיד מרכזי בשמירה על הבריאות הכללית של הגוף ותפקוד תקין של מערכת העיכול, החיסון ומערכות שונות בגופנו. מחקרים גם הראו כי יש להן יכולת להשפיע על השמנה, עמידות לאינסולין ורמות סוכר בדם.
מחקרים אחרים שנערכו, הראו כי חיידקי מעי מסוגים מסוימים ( כמו Bifidobacterium) יכולים להשפיע על הפרשת של הורמון הלפטין (אותו הורמון האחראי על תחושת השובע) ומכאן להשפיע על ויסות תחושת הרעב והשובע, חילוף החומרים שלנו, מסת השומן ומשקל הגוף, שבתורם גם הם ישפיעו על רמות הסוכר. כשאנחנו אוכלים יותר סוכר או פחמימות פשוטות (שבעצם מתפקדות בגוף כמו סוכר), אנחנו שבעים לאורך זמן קצר יותר היות והפחמימות האלה מתפרקות מהר יותר, זה כשלעצמו משפיע על קצב חילוף החומרים ועל תחושת הרעב והשובע ואז בעצם נוצר מעגל שמשפיע אחד על השני – פחות הורמון שובע מופרש, אנחנו אוכלים יותר, קצב חילוף החומרים שלנו מואט ורמות הסוכר בדם עולות ונוצרים פחות חיידקים טובים.
מנגנוני השפעה נוספים של המיקרוביום על רמות הסוכר והסוכרת, קשורים למצב הדלקתיות בגוף ולמערכת החיסון (המושפעים גם הם מנוכחותם של חיידקים מסוימים), היכולים לגרום למצבים של עמידות לאינסולין. יש לחיידקי המעי יכולת להשפיע על היווצרות של חלבונים מסוימים האחראים על התגובה הדלקתית בגוף ואף על נוכחותם של תאי חיסון, הנחוצים למניעה של מחלות מטבוליות שונות ובין השאר סוכרת.
מנגנון הפעולה שבו שוכני המעי מונעים או מעודדים עלייה של סוכרים בדם וסוכרת מורכב מאוד והמחקר בתחום הולך וצובר תאוצה, מתוך רצון לזהות את זני החיידקים שיאפשרו לנו למנוע מחלות. אבל אנחנו כבר יודעים שהדרך הכי יעילה למנוע עלייה של סוכרים בדם, עמידות לאינסולין וכמובן סוכרת, היא קודם כל באמצעות התזונה. כשהתזונה עונה לנו רק על הצורך בנחמה והיא מורכבת בעיקר מסוכרים (שהרבה פעמים גם מגיעים עם שומנים לא טובים), כנראה שבשלב מסוים נבין שאנחנו בבעיה.
שלא תבינו אותנו לא נכון, אנחנו בעד נחמה וגם אין לנו בעיה עם פחמימות (אנחנו לרוב נעדיף את המורכבות (שעשירות בסיבים המאיטים את פירוק הסוכר בדם וגם אהובים על שוכני המעי), אבל גם אנחנו נהנים מדי פעם מהיותר פשוטות. כל עוד זה נעשה כחלק מתזונה עשירה ומגוונת, המסתמכת על אוכל אמיתי ובריא אנחנו לא רואים בכך בעיה, ותתפלאו גם בו אפשר הרבה פעמים למצוא נחמה.
-------------------------
מקורות
https://www.nature.com/articles/nature11450
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC9899789
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3559800
https://link.springer.com/article/10.1007/s00125-007-0791-0
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0753332220301049?via%3Dihub
https://www.nature.com/articles/s41467-020-20313-x
https://www.frontiersin.org/journals/neuroscience/articles/10.3389/fnins.2018.00725/full
תגובות (0)
בחזרה אל הבלוג התוסס