#15 הקשר בין תזונה מיקרוביום לאפיגנטיקה

#15 הקשר בין תזונה מיקרוביום לאפיגנטיקה

הקשר בין מיקרוביום לאפיגנטיקה

חקר המיקרוביום הוא אחד הנושאים החמים והנחקרים ביותר כבר לא מעט שנים בתחום הבריאות והרפואה ודי בצדק, כי לאט לאט אנחנו מגלים את ההשפעה שיש ליצורים הקטנטנים שמכסים את גופנו (שמרביתם שוכנים במעי שלנו), על הבריאות וה-wellbeing שלנו. אחד מנושאי המחקר שנותן פייט לחקר המיקרוביום הוא מחקר בנושא אפיגנטיקה, שמלמד אותנו לא מעט על גנטיקה, מחלות וההתבטאות שלהם. 

אפיגנטיקה? מעולם לא שמעתי על זה...

כשמדברים על אפיגנטיקה, מתכוונים להתבטאות הגנים שלנו. לימדו אותנו שהגנים שלנו, הם המפתח לבריאות שלנו ושאם ההורים שלנו חלו במחלות מסוימות, זה מעלה את הסבירות שלנו לחלות גם באותן מחלות (או בכאלה מקבוצות דומות). המחקר בנושא אפיגנטיקה בא להראות לנו, שאומנם לגנים שלנו יש השפעה משמעותית עלינו, אבל האינטראקציה שלהם עם הסביבה ואורח החיים שלנו יכולים להשפיע אם יבואו לידי ביטוי או לא. אז אומנם הקוד הגנטי שלנו נחתם עוד בבטן, אבל הביטוי שלו יכול להיות מושפע בהחלט במהלך החיים. והחדשות הטובות? יש לנו יכולת להשפיע על זה.

בעבר מדענים סברו שברגע שנפצח את הקוד הגנטי, נוכל לנצח גם את מרבית המחלות, היות והם סברו שהגנים הם המשפיעים העיקריים על הופעתן. מה רבה הייתה התדהמה שבמקום 100,000 גנים שהמדענים חשבו שמרכיבים את בני האדם, התגלו רק 20,000 גנים, מספר הקטן מהגנים שמרכיבים ענבים או עגבניות (30,000 ו-32,000 בהתאמה). זה גרם להבנה שהגנים לבדם הם לא אלו שאחראים להתפתחות מחלות ויש השפעה לא מועטה לגורמים סביבתיים כמו מתכות, מזהמים שונים, הורמונים, חיידקים ווירוסים וכן נוטריינטים מטבוליטים מהצומח. לכל אלו, ישנה אחריות בהנעת המנגנונים האפי גנטיים שאחראים הופעתן של מחלות ותופעות שונות כמו סרטן, מחלות לב וכלי דם, מחלות אוטואימוניות, מחלות נוירולוגיות והפרעות קוגניטיביות, בעיות פוריות ועוד. 

מה שאנחנו אוכלים משפיע על הגנים שלנו

אם אפיגנטיקה זה התבטאות של הגנים שלנו, זה אומר שבעצם לנו ולסביבה יש יכולת להשפיע על הגנים שלנו. איך נעשה את זה?

כמו ברוב התהליכים בגופנו, לתזונה ישנה השפעה מרכזית ביותר גם על התבטאות הגנים שלנו. מחקר שבדק אנשים אשר נולדו בתקופת הרעב בהולנד במלחמת העולם השנייה, הראה כי חשיפה לרעב כבר בתקופת ההיריון של האם (בעיקר בחלונות זמן בהם מתרחש "תכנות עוברי"), יכול להשפיע על התבטאויות של מחלות מטבוליות בעתיד, עקב מטבוליזם גלוקוז לקוי של האם. אבל אל ייאוש, אומנם על התזונה שהייתה לאימנו בהריון אין לנו ממש יכולת להשפיע, אבל על שלנו בהחלט יש לנו יכולת ומסתבר, שהיא יכולה לייצר שינויים אפיגנטיים משמעותיים בגופנו. 

התזונה הים תיכונית (הכוללת דגנים מלאים, קטניות, ירקות ופירות, דגים ומעט מוצרי חלב ומוצרים מהחי), כבר ידועה כמונעת ואף מטפלת בבעיות קרדיווסקולריות ותסמונת מטבוליות ומה שהתגלה בחקר האפגניטיקה, זה היכולת שלה להשפיע על גנים הקשורים להיווצרות דלקתיות בגוף. מסתבר שחומרים ביוכימיים שונים הקיימים במזונות כמו סויה, ירקות מצליבים כמו ברוקולי וענבים אדומים (וגם יין אדום), נקשרים לגורמי שעתוק חלבונים ובכך הם יכולים להשפיע על ביטוי של גנים ומסלולים שונים במחזור התא ולהשפיע על תהליכי הזדקנות ואף על התפתחות סרטן. 

אז איך כל זה קשור למיקרוביום?

אנחנו כבר יודעים שלמיקרוביום שלנו יש יכולת השפעה גדולה על תהליכים רבים בגוף, החל מחילוף חומרים, דרך מערכת החיסון ועד השפעה על המוח. אבל האם ידעתם שלמיליארדי החיידקים שמאכלסים את גופנו, יש יכולת להשפיע גם על הגנום שלנו?

כזכור, לתזונה ישנה יכולת מופלאה להשפיע על המיקרוביום שלנו, על ידי אכילה של מזונות פרה ביוטיים המכילים סיבים כמו ירקות, פירות, קטניות ודגנים וכמובן העשרה שלו במזונות מותססים שונים. אם נעשה אחד ועוד אחד, כבר נבין איך על ידי שמירה על תזונה מסוימת, אנחנו בהחלט יכולים להשפיע על הרכב המיקרוביום שלנו לטובה. 

כשבחנו את המיקרוביום של חולים במחלות שונות כמו סוכרת, אלצהיימר, מחלות מעי דלקתיות ואף דיכאון, גילו כי הרכב החיידקים שלהם היה שונה משל נבדקים בריאים. גם הרכב חיידקי המעי של ילדים אפריקאים היה שונה משל ילדים ממערב אירופה, שהיו מושפעים מהתזונה אותה צרכו אותם ילדים ואשר השפיעה על האנרגיה שהם הפיקו ועל ייצור חומרים שהפיקו חיידקי המעי (כמו חומצות שומן קצרות שרשרת המיוצרות בידם במעי) ולהם חשיבות בשמירה על בריאותו. מחקרים שבדקו אוכלוסיות צמחוניות לעומת אומניבוריות (אוכלי כל), חשפו גם הם ממצאים דומים ונראה כי מטבוליטים מסוימים אותם מייצרים חיידקי המעי, יכולים להשפיע על גופנו ובכך למנוע מחלות, להוות נוגדי חמצון משמעותיים בגוף, להשפיע על האנרגיה שלנו, להפחית פעילות חיידקית ועוד.

המחקרים בנושא האפגניטיקה והמיקרוביום מגלים לנו, שלא רק שהתזונה יכולה להשפיע על התבטאות הגנים שלנו, אלא גם על הגנים של החיידקים הרבים שאנחנו מאחסנים בגופנו ועליהם, יש לנו השפעה הרבה יותר גדולה. הגנום שלנו אומנם לא משתנה לאורך החיים, אבל המיקרוביום שלנו בהחלט משתנה כל הזמן ואנחנו יכולים לנצל את הידיעה הזו, על מנת להביא לשינוי משמעותי בבריאות הכללית שלנו. 

אז החוקרים כמובן עוד מנסים לספק לנו המלצות תזונתיות ספציפיות, שיאפשרו לנו להשפיע ישירות על הגנום של המיקרוביום שלנו. אבל אנחנו כבר יודעים, שהעשרת התזונה במוצרים מותססים, ירקות פרה ביוטיים כמו מצליבים (הכרוב המותסס שלנו זה שניים באחד, כן?) ועושר של ירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים העשירים בסיבים, זאת כבר התחלה ממש טובה. 

--------------------------
כתבה ויצרה את התוכן :  טל יהודאי
-------------------------- 
המטרה ״בבלוג התוסס״ היא להעלות את המודעות ולתת ידע שאולי לא יצא לכם לחשוב עליו.
מקווים שאתם נהנים ומחכים לקבל עוד :)
תגובות וביקורות בבלוג יתקבלו בברכה

 -------------------------


מקורות

https://link.springer.com/referencework/10.1007/978-3-319-55530-0

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2970563/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15496913/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17591638/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25431456/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20679230/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20679230/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24325907/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11983830/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23051753/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24997786/





תגובות (0)

השאר תגובה

דברו איתנו