פעם פחדנו מחיידקים ועשינו כל שביכולתנו בשביל להתרחק מהם והיום יש חיידקים שדווקא למדנו לחבב. עם התקדמות המחקר בתחום אנחנו למדים שגופנו מהווה אקוסיסטם לעולם מופלא של חיידקים, פטריות ואורגניזם אחרים שקיבלו את השם 'מיקרוביום'. המיקרוביום מורכב מחיידקים שונים שחלקם הגדול שוכנים עמוק בתוך המעי שלנו וכבר הבנו שחשוב שנטפח אותו על ידי אכילה של מזונות שונים, כמו ירקות או פירות וכמובן, אכילה של מזונות מותססים.
היום אנחנו יודעים שנוכחות מיקרוביום משגשג במעי, לא נחוצה רק בשביל שמערכת העיכול שלנו תתפקד טוב יותר וכי יש לכך השפעה מכרעת על בריאותנו הכללית ובין השאר על היווצרות או התמודדות עם מחלות כרוניות שונות.
כרוניקה של מחלות כרוניות
זה לא סוד שבימנו אחוז גבוה מאוכלוסיית העולם המערבי, סובל ממחלות כרוניות שיש להן השפעה מכרעת על היום יום. החל ממחלות כמו סוכרת, ל"ד גבוה ומחלות לב, שלרוב משויכות לגיל מבוגר יותר ועד מחלות שדווקא מופיעות בגיל יותר צעיר, כמו מחלות מעי דלקתיות (קרוהן וקוליטיס), אלרגיות שונות ועוד.
אורח החיים המערבי המלא בסטרס, מזון מעובד, מחסור בתזוזה וחשיפה לרעלים שונים, מביא איתו עלייה במחלות שפעם היו נדירות או בכלל לא קיימות ולכן, נוכחותן של מחלות כרוניות שונות הופכת להיות נפוצה יותר ויותר. המחקרים העדכניים ביותר מנסים למצוא את הקשר בין נוכחות של מחלות אלו לאוכלוסיית המעי והניסויים הרבים שנערכים החל מניסוי מעבדה ועד לניסויים קליניים, ניתן ללמוד לא מעט על הקשר.
בסוף הכל מתחיל ונגמר במעי
אחד מתחומי המחקר המתקדמים ביותר בהקשר זה, בוחן את השפעת המיקרוביום על מחלות מעי דלקתיות, שכן כאמור זהו מקום משכנו המרכזי ולכן ניתן להשפיע על סוג האוכלוסייה ששוכנת שם יותר בקלות. אינינו יודעים עדיין בוודאות מה גורם להתפתחות מחלות מעי דלקתיות ונראה שישנו קשר ביולוגי, גנטי וסביבתי וכן, השפעה למגוון החיידקים שמאכלסים את מערכת העיכול.
מלבד מנושא המיקרוביום, אחד הנושאים החמים במחקר המדעי רפואי בשנים האחרונות קשור למחקרים בתחום של אפיגנטיקה, כלומר הפעילות והביטוי של גנים מסוימים בגוף שלנו. אנחנו יודעים כי להיווצרותן של מחלות מעי דלקתיות לרוב יש קשר גנטי, אבל היות ורבים בעלי נטייה גנטית לא מפתחים את המחלה, נראה כי גם לסביבה החיצונית והפנימית ישנה השפעה מכרעת ובין היתר, גם לחיידקים שמאכלסים את המעי של החולים בה.
מחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על קשר בין הרכב המיקרוביום, לבין תגובות אוטואימוניות ודלקתיות של מערכת החיסון, היכולות להוביל להיווצרותן של מחלות מעי דלקתיות. נראה כי במעי של חולי קרוהן וקוליטיס מופר המאזן בין החיידקים "טובים" היכולים לשמש כנוגדי דלקת, לטובת עלייה בנוכחות של חיידקים "רעים" היכולים לעודד דלקתיות בגוף. על פי סקירות של מחקרים שונים, נראה כי שינוי זה בהרכב החיידקים, מושפע מהתזונה המערבית העשירה בשומנים רוויים ודלה בחומצות שומן חיוניות וסיבים. מחקרים אחרים מראים כי נוכחותם של חיידקי המעי הטובים משפיעה לטובה על מערכת העיכול בכללותה, באמצעות יצירה של מטבוליטים (מולקולות קטנות) הנוצרות בתהליך חילוף החומרים של חיידקי המעי ולהם יש תפקיד מכריע בהתפתחות מחלות מעי דלקתיות.
מה אנחנו יכולים לעשות?
היות והיום מבינים יותר ויותר את הקשר בין שני הדברים, הטיפולים המתקדמים בתחום שואפים להשפיע על אוכלוסיית המעי של החולים. אחד הטיפולים הכי "חמים" קשור להשתלת צואה, כלומר איסוף צואה ממעי של מטופלים בריאים והשתלתה במעי של מטופלים חולים. הרעיון שעומד מאחורי זה הוא הרצון לעודד את המיקרוביום להפוך לדומה יותר לזה של המעי הבריא ובכך להשפיע על הרכבו לטובה. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על יעילות הטיפול וזה מראה שאין ספק כי שינוי לטובה של אוכלוסיית המעי של החולים במחלות מעי דלקתיות, יכול להשפיע על התבטאות המחלה.
אם אנחנו שואפים להשפיע על הרכב המיקרוביום, אחד מהדרכים הכי פשוטות לעשות זאת זה על ידי תזונה. ישנם כמה דברים שכולנו יכולים לעשות על מנת לעזור לאוכלוסיית המעי שלנו לשגשג ולהקטין את הסיכוי להתבטאות מחלות כאלה ודומות.
כמובן שאם אובחנתם כחולים במחלת מעי דלקתית, מומלץ לפנות לטיפול מסודר אצל מטפלים בתזונה או נטורופתיים ולא להסתמך רק על ההמלצות הניתנות כאן.
פחמימות מורכבות – אכילה של פחמימות וסוכרים פשוטים משפיעה על המיקרוביום שלנו לרעה, יוצרת בו מצב של חוסר איזון וגם מגבירה את הדלקתיות. לעומת זאת, התמקדות בפחמימות מורכבות כמו אורז מלא, שיפון או דגנים מלאים אחרים העשירים בסיבים, יכולה לשנות את המאזן לטובה.
שומנים – אומנם שומן אינו מהווה מזון ישיר לחיידקי המעי, אבל מחקרי מעבדה מצביעים על כך שאכילה של שומן רווי יכולה להשפיע על הרכב חיידקי המעי, על ידי העלאה של כמות החיידקים מעודדי דלקת. לכן חשוב לצמצם אכילה של מאכלים המכילים שומן רווי וחומצות שומן מסוג אומגה 6, המעודדים דלקתיות ומנגד להגביר אכילה של מזונות העשירים באומגה 3 ואומגה 9.
הפחתת מזון מעובד – היום אנחנו כבר יודעים כי מחלות כרוניות רבות נקשרות לאכילה עודפת של מזון מעובד ובין השאר, זה מעלה את הסיכון להופעת מחלות מעי דלקתיות וכי לחומרים הכימיים המוספים למזונות אלה (במיוחד מסוג מתחלבים), ישנה השפעה על הרכב חיידקי המעי. לכן נעדיף לאכול מזונות הקרובים יותר לצורתם הטבעית ולהמעיט במידת האפשר באכילה של מזונות מעובדים.
פרה ביוטיקה ומותססים – כיום אחת מהדרכים להתמודד עם מחלות מעי דלקתיות, זה על ידי נטילה של קפסולות פרוביוטיות שונות, שמטרתן לשפר את הרכב המיקרוביום של החולים וישנם כבר לא מעט מחקרים שמצביעים על יעילות הטיפול. עם זאת, אנחנו גם יודעים כי שינוי הרכב המעי על ידי תוספים פרוביוטיים לא תמיד מחזיק לאורך זמן ולכן על מנת לחולל שינוי משמעותי, יש להזין את חיידקי המעי במזון האהוב עליהם – סיבים תזונתיים וכמובן גם מזונות מותססים, אשר מאפשרים לשפר את אוכלוסיית המעי ולהגדיל את המאזן לטובת החיידקים הטובים נוגדי דלקת.
נראה כי למה שאנחנו מכניסים לפה, ישנה השפעה מכרעת על הרכב חיידקי המעי והם בתורם יכולים להשפיע בצורה כל כך רחבה, שיכולה לשפר את איכות החיים שלנו בכללותה. אז זה הזמן להכין סלט ממגוון ירקות עשירים בסיבים וכמובן להוסיף לו איזה כרוב מותסס, שייתן בוסט פרוביוטי לחיידקי המעי.
מקורות
https://www.nature.com/articles/nrgastro.2012.152
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26762459/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1773911/
https://www.nature.com/articles/srep35216
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26423113/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7884479/
https://gut.bmj.com/content/63/1/116.long
https://academic.oup.com/ecco-jcc/article/15/6/1068/6041235?login=false
תגובות (0)
בחזרה אל הבלוג התוסס