לכבוד טו באב חג האהבה: איך חיידקי המעי משפיעים על המשיכה שלנו?

כבר למדנו כי החיידקים שחיים בשותפות איתנו בגופנו, אחראים בין השאר על בריאות ותקינות מערכת העיכול, על החשקים ועל מה שנבחר לאכול וכן, גם על מצב הרוח שלנו. לכבוד טו באב, שבטח השנה כמו חגים אחרים הוא קצת מורכב, רצינו להכניס קצת שמחה וזיק של אופטימיות ולספר לכם סוד שבטח עוד לא שמעתם – נראה כי חיידקי המעי גם משפיעים על המשיכה וההתאהבות שלנו. 

 

ממה מושפעת המשיכה?

אנחנו מן הסתם יודעים, כי המשיכה שלנו לאחרים מושפעת ממראה חיצוני, דיבור, תכונות אופי והיכרות עם מי שמולנו. אבל יש גם כל מיני גורמים פיזיולוגיים שמשפיעים עלינו, מבלי שבהכרח נשים לב. לריח של האדם שמולנו ישנה השפעה גדולה אם נימשך אליו או לא, הודות למסרים כימיים בשם פרומונים, שהם בעצם מולקולות כימיות קטנטנות שמופרשות מאזורים שונים בגוף ונקלטות במוחם של בעלי חיים ובני אדם. הפרומונים זה בעצם עוד דרך להעביר מידע אודותנו ובעוד בעלי החיים עושים בהם שימוש רחב, נראה שגם אנחנו, למרות שיכולות התקשורת הבינאישית שלנו הרבה יותר מורכבת, עדיין עושים שימוש באותן מולקולות קטנטנות. הן אלה שגורמות לנשים לבייץ או לקבל ווסת באותם הזמנים והן אלה שגם מעודדות משיכה מינית של הגבר לאישה בזמן בו היא מבייצת, דבר שיגדיל את סיכויי ההתרבות שלהם. 

מחקר שנערך בשוויץ, מסביר את חשיבותו של הריח במשיכה בין שני המינים. במסגרת המחקר התבקשו נשים להריח חולצות שנלבשו בידי גברים ולדרג עד כמה נעים להן הריח של כל חולצה. המחקר הראה כי נשים העדיפו חולצות שלבשו גברים שמערכת החיסון שלהם הייתה שונה משלהם, דבר שאפשר להם לייצר צאצאים חזקים יותר. 

 

 

אבל אם נחשוב על זה, הרי לזיעה שלנו אין באמת ריח, אז מה בעצם משפיע על הריח שלה? מסתבר שמדובר בחיידקים שאנחנו נושאים והם אלה שהשפיעו על ההעדפה של כל אחת מהנשים לגבר מסוים. 

 

איך בעצם החיידקים שחיים בגופנו משפיעים על הריח שלנו?

על מנת להבין איך החיידקים משפיעים על הריח שאנחנו ובעלי החיים מייצרים או בעצם על המשיכה שלנו אחד לשנייה, נספר לכם על ניסוי שנערך באוניברסיטת תל אביב בשנת  2010, אשר בדק תאוריה שהוצגה 20 שנה קודם לכן ואשר טענה, כי זבובי הפירות שינוי את המשיכה המינית שלהם לאחר 25 דורות של תזונה מסוימת, הודות לחיידקים.  

במסגרת המחקר חולקו הזבובים לשתי קבוצות, כאשר קבוצה אחת ניזונה מעמילן והקבוצה השנייה מסוכר פשוט. לאחר שנה של תזונה כזו, גם כאשר ערבבו בין שתי הקבוצות, נראה היה כי אלו שניזונו מעמילן העדיפו בני או בנות זוג שניזונו מתזונה דומה ובהתאם לכך גם אלו שניזונו מסוכר. בהמשך נתנו להם אנטיביוטיקה, אשר חיסלה את כל אוכלוסיית החיידקים של הזבובים וההעדפה פסקה. בשלב הבא, בודדו חיידק מסוג לקטובצילוס שהיה קיים בקרב הקבוצה שניזונה מעמילן וכשהוסיפו אותו לקבוצה שקיבלה אנטיביוטיקה, ראו שהעדפת בני הזוג חזרה. המסקנה הייתה, כי לחיידק זה הייתה השפעה על ההעדפה של הזבובים בבחירת בני הזוג השונים. לאחר ניתוח נוסף, ניתן היה לראות כי לתזונה של כל אחת מהקבוצות, הייתה השפעה על הפורמונים השונים שהם ייצרו ואשר השפיעו על המשיכה שלהם.

 

 

ומה לגבי בני אדם? מחקר שנערך בסין מצא הבדלים ברורים בסוג חיידקי המעי, בקרב נשים שהייתה להן משיכה מינית בריאה, לבין כאלה שסבלו מתסמונת של חוסר משיכה מינית.

 

שדכנים קטנים

החיידקים הקטנים שמאכלסים את המעי שלנו, הם בעצם סוג של שדכנים קטנים, כי הם אלה שאחראים לתחושות המשיכה או הסלידה שלנו ממישהו או מישהי בגלל ריח הגוף. נראה כי חיידקים שונים מפרישים ריחות שונים, אלו הטובים יפיקו ריחות טובים ומושכים והפתוגנים יפיקו ריחות שירחיקו מאיתנו את בני הזוג הפוטנציאליים.

ומה לגבי נשיקה? ישנן השערות שבעצם המקור האבולוציוני שלה, הוא על מנת שנוכל לדגום מאוכלוסיית החיידקים של הפרטנר הפוטנציאלי שלנו ובכך לוודא שאנחנו מתאימים. כי בכל פעם שאנחנו מתנשקים, אנחנו בעצם מחליפים בינינו כ-80 מיליון חיידקים ונראה שזו עוד דרך לגלות התאמה. 

שוב אנחנו מבינים, כי לחיידקים ששוכנים בגופנו ישנה השפעה כל כך רחבה עלינו. עד כדי כך היא רחבה, שהיא משפיעה על הדרך בה אנחנו נמשכים לאחרים ובמי אנחנו בוחרים להתאהב. 

 

גם אנחנו יכולים להשפיע

אז ברור שלא נתחיל לאכול סוכרים או עמילנים פשוטים אחרים כמו זבובי הפירות, בשביל למשוך אלינו בני זוג פוטנציאליים ותכלס אנחנו גם לא ממליצים לצרוך מהם יותר מדי. אבל זה שוב מראה לנו, כמה רחבה ההשפעה של חיידקי המעי עלינו, הרבה יותר מאשר היינו יכולים לדמיין.

יש עוד הרבה לחקור ולגלות בכל מה שקשור לחיידקי המעי שלנו והמחקר בתחום רק הולך ומתפתח כל הזמן, אבל מה שברור מכל המידע שנאגר עד עכשיו, זאת העובדה שחשוב לטפח את אוכלוסיית חיידקי המעי, כי כשהיא משגשגת גם אנחנו. 

זה באמת לא מורכב. שמירה על תזונה פרה ביוטית ומיטיבה, הכוללת מזונות עשירים בסיבים מסוגים שונים, כלומר ריבוי של תזונה מהצומח כבר תעשה עבודה טובה. כמובן, שאם נשלב עם זה גם תזונה פרוביוטיות, עשירה במזונות מותססים שונים ומגוונים, החגיגה תהיה כפולה. 

 

מקורות

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9364787/

https://www.pnas.org/doi/10.1073/pnas.1009906107

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7952237/

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%9F