הקשר בין חיידקי המעי למוח – ואיך כל זה משפיע על חשיבה חיובית?

בימים אלה, כשקשה לכולנו והחדשות הן בעיקר מורכבות לעיכול, אנחנו זקוקים לכמה שיותר הפוגה. משהו שירגיע את הלחץ והחרדה שמלווים אותנו כבר למעלה מחצי שנה וכמובן, יספק לנו כמה שיותר אופטימיות וחשיבה חיובית.

אנחנו יכולים לעשות את זה על ידי התנתקות מודעת מהחדשות שמקיפות אותנו וחיבור לעוד בינג' טלוויזיוני מלא באסקפיזם. אבל ישנן עוד דרכים נוספת לעשות זאת, אחת מהן כמובן קשורה לחיידקי המעי שלנו, שככל שהמחקר עליהם גדל, אנחנו מבינים כמה השפעה יש להם על כל היבט והיבט בגופנו. 

מערכת דו כיוונית, משוכללת ומסועפת

כולנו יודעים כי המוח הוא האיבר האחראי למחשבות, רגשות וכמובן גם העברת מסרים שונים לכל גופנו, המשפיעים באופן ישיר על התפקוד שלנו. בדומה לכל מערכות הגוף, גם מערכת העיכול מקבלת מסרים מהמוח, אבל מה אם נגיד לכם שהמצב גם הפוך? שהיא בעצם גם משפיעה עליו ובהתאם לכך גם על התחושות והרגשות שלנו?

"ציר המעי מוח" הוא המנוח המתאר את רשת התקשורת הסבוכה שמקשרת בין שתי המערכות הללו והיא כוללת את מערכת העצבים, המערכת ההורמונלית ומערכת הקשורה לפעולתם של חיידקי המעי. 

מערכת העצבים מורכבת מתאי עצב שמעבירים אותות חשמליים לאורך הגוף, כחלק ממערך תפקודו הכללי. מחקרים הראו כי למעי יש בעצם סוג של מערכת עצבים עצמאית משלו, המכילה כ-500 מיליון תאי עצב ואשר יכולה לתפקד ללא קבלת עזרה מהמוח ולכן היא כונתה "המוח השני". המוח מתקשר עם מערכת זו דרך עצב הואגוס (שהוא אחד העצבים הגדולים והמשמעותיים בגוף), בתקשורת דו כיוונית ואחד הגורמים שיש לו השפעה הכי גדולה על עצב זה, הוא המיקרוביום שלנו.

השפעה הדדית בין המוח, המעי והמיקרוביום

אנחנו כבר מכירים את תפקידם של חיידקי המעי במערכת העיכול, אבל מחקרים מאוחרים יותר בתחום הראו כי נוכחותם של חיידקים מסוימים יכולים להשפיע על תסמיני לחץ, חרדה וכי יש להם יכולת לשנות את התגובה של הגוף המארח לתגובת עקה (סטרס). מסתבר שהם עושים זאת באמצעות השפעה על האזורים במוח האחראים על תגובת fight or flight, הגורמים להפרשת הורמונים שונים כמו קורטיזול ואדרנלין שהם הורמוני סטרס המאפשרים לנו לברוח בעת הצורך ואשר בימנו מופרשים אצל רובנו בעודף, גם במצב שבו אין סכנה מיידית. 

ממצאים נוספים הציגו שינוי במגוון חיידקי המעי, בקרב אנשים הסובלים מסטרס מתמשך וכי יש להם גם יכולת להשפיע על הפרשה של הורמונים כמו סרוטונין ודופמין, אשר אחראים על תחושה טובה, תגמול ובוחן מציאות תקין. 

אז החיידקים השונים יכולים להשפיע על ההורמונים והמוליכים העצביים שגופנו יפריש, דרך ציר המעי מוח ומשם ההשפעה על ההרגשה חיובית וטובה הרבה יותר קצרה. אבל האם גם לדרך שבה אנחנו חווים את חיינו ולאורח חיינו ישנה גם השפעה חיובית על חיידקי המעי שלנו? מסתבר שכן.

מחקר שבדק את הרכב חיידקי המעי של נזירים בודהיסטים המתרגלים באופן קבוע מדיטציה עמוקה וארוכה, הצביע על נוכחותם של אוכלוסיות חיידקים המקושרות לרמות נמוכות של לחץ ודיכאון, שלא נמצאו בקרב מי שחי בקרב קבוצת הנזירים ולא תרגל מדיטציה (כלומר היו ניזונים מאותה התזונה). 

מחקר אחר שנערך באנגליה, הצביע על קשר בין נוכחותם של קשרים חברתיים ענפים, לבין קיומם של אוכלוסיית חיידקי מעי מגוונת יותר, מה שיכול להעיד על העובדה כי לאינטראקציות חברתיות וכל מה שמשתמע מכך, ישנה יכולת לשפר את אוכלוסיית המיקרוביום לטובה. 

אנחנו כבר יודעים כי לאכילה של מזון עשיר בסיבים או מזונות מותססים, ישנה השפעה ישירה על הרכב המיקרוביום שלנו. מחקרים חדשים מראים כי קיום "ציר המעי מוח", מהווה את אחת הסיבות להשפעה של סוג המזון אותו אנחנו צורכים על מצבנו הנפשי. ישנן כבר עדויות לכך שצריכה מוגברת של סוכר לדוגמה, קשורה להגברת תסמינים של חרדה, היות שהוא מדלדל את אוכלוסיית החיידקים הטובים במעי. 

מזון כמעצב מצב רוח

אומנם אנחנו רגילים לחשוב שהמוח הוא השולט על הרגשות והמחשבות שלנו, אבל נראה כי יחסי הגומלין השונים בגופנו הרבה יותר מורכבים מכך וכי ההשפעה ההדדית של מערכת העיכול והמוח, הרבה יותר משמעותית משחשבנו.

אז אנחנו לא בהכרח יכולים לשנות את המציאות, אבל אנחנו כן יכולים לשנות את היחס שלנו כלפיה. כמו תמיד, כדאי להתחיל בדבר אחד קטנטן – החיידקים הקטנטנים שמאכלסים את המעי שלנו.